השימוש בקנאביס רפואי בקרב חולי סרטן גדל והולך במהירות, בארץ וברחבי העולם. קנאביס ניתן על מנת להפיג כאב, להגביר תיאבון ולהרגשה טובה. פעמים רבות קנאביס ניתן במקביל לתרופות נגד סרטן, כולל תרופות אימונותרפיות מקבוצת checkpoint inhibitors (ICIs).
על מנת ש-ICIs יעבדו בצורה יעילה, נחוץ גיוס של תאי המערכת החיסונית. מכיוון שקולטנים לקנבינואידים מתבטאים בתאי מערכת החיסון ברמה גבוהה ואף יכולים לבקר את פעילות התאים, עלה החשש שקנאביס יחליש את פעילות התרופות הללו.
כדי לתת מענה לשאלה זו, צוות המערך האונקולוגי: ד"ר ברליז ויזנגרין, ד"ר יסמין לשם וד"ר תמי רובינק, חקרו את השפעת הקנאביס על היעילות של ICIs בחולים עם סרטן ריאות מסוג non-small cell lung cancer (NSCLC) וכן בחיות מעבדה.
תוצאות המחקר התפרסמו בעיתון היוקרתי European Journal of Cancer.
לבדיקת השפעת קנאביס על יעילות הטיפול האימונותרפי, הוזרקו לעכברים תאי סרטן מעי גס (CT26) המגיבים היטב לטיפול אימונותרפי מסוג אנטי PD-1. העכברים טופלו ב-Δ9-tetrahydrocannabinol (THC), ב-anti PD-1, או בשילוב של שניהם. התוצאות הראו שהטיפול בקנאביס לא הפחית את יעילות הטיפול האימונותרפי. לאחר מכן נבדקה יעילות הטיפול בבני אדם.
אוכלוסיית המחקר:
201 חולי NSCLC שטופלו ב-ICI מסוג פמברוליזומאב (אנטי PD-L1), שמחציתם קיבלו רישיון לקנאביס במהלך החודש הראשון לטיפול כשהאינדיקציה השכיחה ביותר לקנאביס הייתה כאב (71%) והשנייה אובדן תיאבון (34.3%). חשוב לציין שלא היה הבדל בסטטוס העישון בין שתי הקבוצות וכן לא במצב הבריאותי הכללי ((ECOG ובביטוי PD-L1. ההשוואה בין הקבוצות הראתה שלא היה הבדל בזמן התקדמות הגידול בין חולים שטופלו או לא טופלו בקנאביס (5.6 לעומת 6.1 חודשים, בהתאמה). אומנם חולים שלא טופלו בקנאביס חיו יותר חודשים לעומת כאלו שטופלו (54.9 לעומת 23.6 חודשים) אך התוצאות לא הגיעו למובהקות סטטיסטית. לבסוף, ניתוח סטטיסטי כולל חיזק את התוצאות, והראה ששימוש בקנאביס אינו מגביר את התמותה בקרב חולים אלו.
לסיכום, המחקר לא הצביע על השפעה מזיקה של קנאביס על יעילות הטיפול האימונותרפי, לא במודל עכברים ולא בבני אדם ומסיר את החשש שהיה בקרב רופאים לאפשר שימוש בקנאביס במהלך טיפול אימוני.