תגובות קיצוניות של הגוף לטראומה

"פסיכיאטריה ונוירולוגיה הם שני מקצועות שהתפצלו לפני כמאה שנה והיום ישנה מגמה לחזור ולחבר ביניהם וברוח זו ישנה תת התמחות בנוירו-פסיכיאטריה. בסופו של דבר, או למעשה בתחילתו של דבר, אנחנו מדברים על אותו אדם, אותו יצור אנושי, אותו המוח, שיש לו גם מופעים נוירולוגים וגם מופעים נפשיים".

מה הכוונה?

"אנחנו יודעים שלאנשים עם מצבים נוירולוגים יש גם סיבוכים נפשיים, כמו למשל מי שחולה בפרקינסון. פרקינסון היא מחלה נוירולוגית מובהקת, במקרה הזה הרפואה יודעת בבירור באיזה חלק של המוח ישנה פגיעה. אנחנו יודעים שהיא גורמת לבעיות מוטורית ולצד פגיעה זו אנחנו יודעים שמחלת הפרקינסון גם גורמת לדיכאון שקשור ישירות לפגיעה המוחית, זהו ממש חלק מהמחלה ולא דיכאון בתגובה למשהו שקרה. גם באפילפסיה אנחנו רואים אנשים שיש להם פסיכוזה שמופיעה בין ההתקפים והיא נגרמת ישירות בגלל הפגיעה הנוירולוגית – המחלה העיקרית שלהם, האפילפסיה. זה כיוון אחד – הנוירולוגיה מובילה לדברים רגשיים ונפשיים".

ומה בכיוון השני?

"הכיוון השני הוא שהמצוקה והקושי הנפשיים מובילים להסתמנות גופנית. אנשים שעוברים משבר, למשל, במקום שהוא יתבטא בדיכאון או בחרדה הוא מתבטא בשיתוק, בהפרעות הליכה, בבלבול או אפילו בעיוורון"

עיוורון בגלל בעיה נפשית?

"כן. ישנם מקרים, נדירים אומנם, של אנשים שיש להם עיוורון על רקע נפשי. הנפש כל כך לא רוצה לראות משהו שהיא משתלטת על מערכת הראייה ומעוורת את העיניים. על פי רוב, המקרים פחות דרמטיים מאיבוד ראיה. אנחנו נתקלים לא פעם במקרים דוגמת הפרעות הליכה שמשניות לתופעות נפשיות, בתסמונות כאב, בטיקים מוטורים, שינויים תחושתיים שונים וכד'. אנחנו מטפלים במצבים עם הפרעות משני המצבים והמופעים האלו – הנוירולוגי שמוביל לנפשי לצד הנפשי שמוביל לנוירולוגי".

ומה קורה בתקופת מלחמה?

"הנפש יכולה להגיב בדרכים רבות לטראומה: חרדה, דיכאון או פסיכוזה והיא יכולה להגיב בכך שהיא משפיעה על הגוף. בהתקף חרדה המוכר לרבים מאיתנו ושקורה הרבה פעמים נחווה דופק מהיר, זיעה, פרפרים בבטן, נשימה מהירה, הרגשה של נימולים, חום או קור בגוף. התגובה הזו מוכרת וברורה לנו.

בטראומה משמעותית כמו באירוע ביטחוני קשה או במלחמה – הכל מועצם פי כמה וכמה. זה דבר שידוע בספרות הרבה שנים. במלחמת העולם הראשונה חיילים שהיו בשוחות סבלו במהלך המלחמה משיתוקים, חולשה, ירידה בתפקוד או מבעיות לבביות. באופן לא ברור במלחמת העולם השנייה נצפו דווקא הרבה תופעות של מערכת העיכול. הצבא הבריטי אף נערך להתמודדות עם סימפטומים רבים של תחלואה של מערכת העיכול שפעמים רבות נראתה כהסתמנות של מחלה פפטית (כיב קיבה). הם הקימו יחידות מיוחדות להתערבות במצבים האלה – בין אם בגופני שמקורו במחלה פפטית (דרכי עיכול) ובין אם בגופני שמקורו בקושי הנפשי. אנחנו לא יודעים איך תהיה ההתארגנות הגופנית או הנפשית במצב שבו אנחנו נמצאים היום. כבר כעת, בשבועות האחרונים אנחנו רואים עלייה בפניות למיון. אנשים מגיעים עם תסמיני כאב, הפרעות מוטוריות, נימולים, ירידה בתחושה שמקורם בקושי הנפשי אך עדיין קשה להעריך אם ישנה הסתמנות מובילה."

ברור שמדובר בעניין נפשי?

"חלק מהעבודה היא לאבחן את זה. האבחון מבוסס על שתי זרועות – קודם כל לבדוק שאין בעיה נוירולוגית – גופנית שמסבירה את זה. אך האבחנה אינה רק על דרך השלילה. במקביל צריך לראות שישנם סימנים חיוביים של הפרעה נפשית ושל הסתמנות זו. למשל, אדם עם הפרעת הליכה על רקע נפשי שיתקשה ללכת בצורה מסוימת אבל אם ננסה להעביר אותו לדגם הליכה אחר והוא יצליח ללכת – אנחנו יכולים להראות לו דרך ההליכה, שלעתים שמורה, שהבעיה היא לא בעיה נוירולוגית טהורה שמקורה בפגיעה במנגנון העצבי המוטורי כמו שיתוק אחרי אירוע מוחי".

"זה עלול לקרות. אנחנו יודעים שהחשיפה שיכולה להוביל לתגובות מטראומה אינה בהכרח חשיפה ומעורבות ישירה לאירוע טראומטי. אנשים עלולים לפתח הסתמנויות פוסט טראומה גם מבלי להיות קורבנות ישירים לטראומה".

"כן. בהחלט. אני מניח שישנם אנשים רבים שצפו בסרטונים ולא נגרם להם נזק לפחות בתקופה המיידית לאחר הצפייה.  אך יכול להיות שהתופעות בעקבות הסרטונים יבעבעו בהמשך. החשיבה הפסיכואנליטית הקלאסית היא שחשיפה לטראומה היא קצת כמו עקיצת דבורה. בפעם הראשונה שאתה נעקץ אולי אין תגובה אלרגית, אבל בפעם השנייה תתכן תגובה".

עדיף להימנע מהסרטונים אם כך?

"מרבית הספרות וההמלצות של אנשי המקצוע היא להימנע מזה. זה בהחלט לא מומלץ".

כאב ראש ממושך יכול לנבוע מטראומה?

"בהחלט. כאב ראש יכול לנבוע גם ממתח שתלוי במצב הרגשי. המקרים האלו יכולים להיות קיצוניים – ישנם למשל כאבי פנים לא טיפוסיים שמקורם בהסתמנות נפשית והסובלים מהם עלולים להגיע בשל הכאבים אפילו לעקירות שיניים".

עקירת שיניים בגלל טראומה?

"כן. יש כאבים בפנים שנדמה שהם נובעים מהשיניים. מגיעים לרופא השיניים שרואה, למשל, דלקת בשן ובגלל התלונה על כאב ממושך ומתמיד הוא עלול להציע לבסוף עקירת שן; זאת כאשר מדובר בכלל על כאב בפנים שמקורו נפשי. הרבה שיניים אבדו בשל כך לאנשים במהלך השנים. עשינו בעבר מחקר על כך במרפאת להעצמה גופנית שנוהלה על ידי ד"ר אמנון מוסק. זה עצוב ונוגע ללב שבני אדם מגיעים לכך בגלל סבל נפשי ". כאבי ראש הם בהחלט מקום של מפגש בין הנפשי לגופני. לאחרונה התפרסם מחקר באחד העיתונים הנוירולוגים על אוכלוסיית ענק של מאות מטופלים עם כאבי ראש וחלק משמעותי מהם עברו הטרדות והצקות.

מה אפשר להציע למי שמרגיש מצוקה נפשית ולא יכול להגיע לרופא?

"כדי להרגיע מצבי סטרס נפשיים – גופניים צריך קודם כל להבין שהמצב הגופני נובע מרגשי. כדאי לנסות לא להיקלע לסבך של בירורים גופניים, אלא לסמוך על רופא המשפחה שירכז את התופעות ולעשות את כל ההמלצות שישנן לניהול סטרס – כמו מנוחה, ספורט, תזונה תקינה וכל מה שקשור לאורח חיים בריא".

מה עם לקחת כדור הרגעה?

"לקחת כדורי הרגעה בכמויות קטנות זה בסדר וכמובן רק בהמלצת הרופא. דווקא בהקשר של פוסט טראומה יש דעה שכדורי ההרגעה המקובלים ממשפחת הבנזודיאזפינים הם לא מוצלחים כאשר מקבלים אותם בשלב האקוטי של הטראומה כי הם מונעים את העיבוד הטבעי של הטראומה".

צריך לתת למנגנון הטבעי לפעול?

"בהחלט. מרבית האנשים לא יגיעו לתסמינים שאנחנו מדברים עליהם כאן, המנגנון הטבעי של הגוף והנפש ידעו לשקם את הטראומה ולהתמודד עימה".

מה הטיפול בכל זאת?

"הטיפול הפסיכותרפויטי הוא הכלי העיקרי, ובקיצור מומלץ ללכת למפגשים עם מטפל מבריאות הנפש".

איך הגעת לתחום המעניין הזה?

"התחלתי בנוירולוגיה מתוך עניין בנוירולוגיה התנהגותית. עבדתי כמה שנים כנוירולוג התנהגותי וראיתי עם השנים שחלק נכבד מהמצבים שאני מטפל בהם הם מצבים עם בסיס נפשי. מתוך עניין ומתוך מחשבה קלינית רציתי להתעמק בזה יותר. כך נדדתי לכיוון פסיכותרפיה, פסיכיאטריה ופסיכואנליזה ולכיוון הממשקים שלהם עם הנוירולוגיה כמו התחום של הנוירופסיכואנליזה והנוירופסיכיאטריה. הייתי הרבה שנים היועץ הפסיכיאטרי של המחלקה הנוירולוגית באיכילוב ובשנתיים האחרונות אני חלק מהמערך הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל את טיפול היום הנוירופסיכיאטרי שמטרתו לתת מענה למטופלים הסובלים מההסתמנויות שתיארתי".