צוות יקר,
תשומת לבכם לפרטי המקרה.
גברת ישראלי אושפזה במחלקה הפנימית בגלל מחלת חום והרגשה רעה. אובחנה עם דלקת בדרכי השתן והוחל טיפול באנטיביוטיקה. יום אחרי אשפוזה מדווחת האחות במשמרת לילה כי החולה היתה מבולבלת, צעקה והאשימה את שכנתה לחדר שגנבה לה את הארנק.
האם גברת ישראלי סובלת מדליריום? שניה לפני שנרשום הלידול (אם בכלל), שתי דקות קריאה על מצב רפואי זה, לרגל יום המודעות הבינלאומי.
בברכה,
צוות המערך הגריאטרי, מרכז רפואי תל-אביב, ביה"ח איכילוב
מהו דליריום?
דליריום הוא מצב רפואי זמני, חולף ותנודתי, הכולל: הפרעה בקשב ובמודעות, הפרעה בקוגניציה (זיכרון, אוריינטציה, שפה, תפיסה), שאינה מוסברת ע"י דמנציה קיימת.
הופעה של דליריום היא פועל יוצא של מאורע פיזיולוגי: מחלה חריפה, טיפול תרופתי וכו'. בדרך כלל מספר מאורעות שונים בו זמנית.
|
|
|
מדוע חשוב לאבחן דליריום?
מטופלים הסובלים מדליריום הם בעלי סיכון מוגבר לסיבוכים קשים כדוגמת נפילות, אספירציות, פצעי לחץ, זיהומים וכו'. מצב זה משפיע ישירות על יכולתם להתגבר על המחלה החריפה, על פוטנציאל השיקום, ההתאוששות ועל הפרוגנוזה הכללית שלהם. דליריום יכול להיות גם גורם משמעותי לתמותה בבית החולים.
|
|
|
עד כמה הבעיה משמעותית?
דליריום מופיע בכ-20% מהאשפוזים בבית החולים. ישנן מחלקות מועדות יותר כמו מחלקות כירורגיות וטיפול נמרץ. האוכלוסייה המבוגרת, שמהווה היום חלק ניכר מהחולים המאושפזים בבית החולים רגישה יותר לדליריום.
|
|
מהם גורמי הסיכון לדליריום?
-
דליריום בעבר
-
הפרעה תפקודית
-
הפרעות ראייה/שמיעה
-
מחלת רקע משמעותית
-
דיכאון
-
CVA או TIA בעבר
-
אלכולוהליזם
-
גיל (>75)
|
|
גורמים אשר יכולים להשרות דליריום בבית החולים:
|
|
כיצד מאבחנים דליריום?
ישנם מספר כלים מתוקפים לאבחנת דליריום. אחד הכלים בשימוש נרחב, גם בביה"ח שלנו הוא מבחן 4AT – כלי סינון קל ומהיר לשימוש לזיהוי דליריום וליקוי קוגניטיבי.
המבחן מורכב מארבעה מרכיבים עיקריים:
-
ערנות – הערכת רמת הערנות של המטופל, כולל ישנוניות חריגה או היפראקטיביות. (תקין-0, פתולוגי-4).
-
מבחן מנטלי מקוצר – בדיקת התמצאות על ידי שאלות כגון גיל, תאריך לידה, מיקום והשנה הנוכחית. (0-ללא טעויות, 1-טעות אחת, 2- יותר מטעות אחת/ לא מסוגל לבצע).
-
קשב – הערכת יכולת הריכוז, על ידי בקשת דקלום חודשי השנה לאחור. ( 0 – תקין, 1- עד פחות מ7 חודשים/ מסרב לבצע, 2- לא מסוגל).
-
שינוי חד או מהלך משתנה – עדות לשינוי משמעותי מבחינת ערנות, קוגניציה, מצב נפשי(מחשבות פרנויה/ הזיות) בשבועיים האחרונים שעדיין מתקיימים ב-24 השעות האחרונות. (תקין-0, פתולוגי-4)
כל חלק מקבל ניקוד, כאשר ניקוד של 4 ומעלה מצביע על חשד לדליריום. המבחן מהיר (פחות משתי דקות) ולהעברתו אין צורך בביצוע הכשרה מיוחדת, מה שהופך אותו לכלי שימושי גם בסביבות רפואיות עמוסות. מבחן זה אומת באוכלוסיות מגוונות ומהווה אמצעי יעיל לזיהוי מוקדם של דליריום.
שימו לב – תוצאה פתולוגית ברכיב הערנות (1) או שינוי חד/מהלך משתנה (4) בהן הציון הוא 0 או 4, מספיקה בכדי שהתוצאה תהיה חיובית לחשד לדליריום.
כיצד מטפלים בדליריום? קודם כל מונעים!
איך?
1. מבצעים רה-אוריינטציה יומיומית למטופל, על ידי הצוותים או על ידי המשפחה. חשוב שיהיה שעון מכוון בחדר ואף לוח בו כתוב התאריך, שם המחלקה ושמות הצוותים המטפלים.
2. טיפול בכאב אם קיים – יש להישמר ולטפל בתרופות המתאימות לגיל המבוגר ושאינן גורמות לדליריום. למשל מיצוי נכון של אקמול ואופתלגין. בכאבים חזקים, אופיואידים במינון נמוך, תוך הימנעות, לדוגמה מטרמדול.
3. מעקב וטיפול בעצירות
4. הקפדה על הידרציה, מניעת התייבשות
5. ניידות מוקדמת – יש להקפיד להוריד את המטופל מהמיטה, ומי שיכול, לבצע פיזיותרפיה ולהקפיד על ניידות במחלקה.
6. הימנעות מתרופות משרות דליריום כמו בנזודיאזפינים ותרופות פסיכואקטיביות חדשות. אם לא בטוחים, להתייעץ עם הצוותים הגראטרים ועם רוקחות קלינית.
7. טיפול בהפרעות שינה – להקפיד לרשום תרופות שהמטופל רגיל אליהן מהבית, להקפיד על חושך ושקט בשעות הלילה. אם יש צורך בתרופות לשינה, יש להשתמש בתרופות המתאימות לגיל המבוגר ולפי הצורך בלבד. אם לא בטוחים, להתייעץ.
|
|
טיפול תרופתי:
כמובן שבראש ובראשונה יש לחפש, לזהות ולטפל בגורם – זיהום, הפרעה אלקטרוליטרית וכד'. הטיפול המוצלח ביותר בדליריום הוא טיפול במחלה או בהפרעה האורגנית שגרמה לו.
אולם, אם יש גם מרכיב של צורך בהרגעה, נצטרך לטפל גם בזה.
כעיקרון יש להימנע ככל האפשר מטיפול תרופתי בדליריום, היות שהוא עלול להאריך את משך ההפרעה.
אינדיקציות לטיפול תרופתי: אי שקט משמעותי המסכן את החולה וסביבתו.
יש להימנע מהגבלה פיזית המחמירה דליריום.
רק לאחר שמוצו הטיפולים הסביבתיים והמונעים, לרבות הקפדה על ליווי בני משפחה והרגעה סביבתית, ניתן לשקול הגבלה פיזית או טיפול תרופתי.
הטיפול התרופתי ניתן במינונים נמוכים של נוירולפטיקה (סרוקוול 12.5 מ"ג או זיפרקסה 2.5 מ"ג או הלידול 0.5-1 מ"ג לפי הצורך).
|
|
אפשר להימנע ולטפל בדליריום!
בכל שאלה או צורך בעזרה ניתן לפנות למערך הגריאטרי ולצוות תכנית הזה"ב.
בהצלחה!
|
|
|
|