מה קרה לאליהו?

לפני כחודש בזמן שצפיתי בטלוויזיה שכוב על הכורסה האמריקאית המתכווננת שלי, ראיתי לפתע את אשתי רוכנת מעלי מבוהלת. שאלתי מה קרה? והיא סיפרה לי שפתאום שמעה אותי נושם נשימות כבדות מוזרות וכשהסתכלה הייתי עם עיניים סגורות, חיוור, כחלחל ועשיתי תנועות מוזרות. היא ניסתה להעיר אותי ללא הצלחה אולם כעבור מספר שניות נפקחו עיני כאילו לא קרה דבר. היא רצתה שנלך מיד לבית חולים ואני סירבתי.

למחרת הלכתי לרופא המשפחה ששלח אותי לבצע בדיקות דם כלליות, א.ק.ג. ודופלר קרוטידים – הבדיקות לא הראו תוצאות חריגות. אשתי ורופא המשפחה נרגעו וחזרתי לשגרה.
לפני שבוע הלכתי ברחוב, כנראה שנתקלתי במשהו, לא זוכר. מצאתי את עצמי על הרצפה עם כאב בראש, במרפק ובחזה מימין. למרות התנגדותי הנמרצת הגיע מד"א ולקחו אותי למיון. לא מצאו שברים, עשו לי CT מוח שהיה תקין ושחררו אותי עם המלצה להשלים MRI מוח.
כעבור יומיים שוב נפלתי, הפעם בבית. ככל הנראה איבדתי הכרה לכמה שניות והחזירו אותי לחדר מיון. שם קיבל אותי ד"ר כהן. "שלום אליהו, מה מביא אותך למלר"ד"? אשתי ומד"א כמובן. מתי אפשר להשתחרר? עניתי.

מסיפור המחלה הבין ד"ר כהן כי מדובר באובדן הכרה חוזר וביקש לבצע א.ק.ג. בזמן ביצוע הבדיקה איבד אליהו את הכרתו והחל לפרכס. כעבור מספר שניות חזר לעצמו. באותה עת בתרשים הא.ק.ג. ניתן לראות קו ישר (כלומר היעדר פעילות חשמלית של הלב), אשר ד"ר כהן יחס להתנתקות מהאלקטרודות בזמן הפרכוס.

ד"ר כהן סבר כי הסיבה לאובדן ההכרה היא פרכוסים חוזרים ואשפז את אליהו להמשך ברור. תרשים הא.ק.ג. הוכנס למעטפה חומה איתה עלה המטופל למחלקה.

הייתה זאת שעת לילה מאוחרת, התורן במחלקה קיבל את אליהו אשר אושפז בחדר רגיל – משמאלו מטופל עם דלריום ממלמל וצועק, מימינו מטופל עם שיעול ליחתי בלתי פוסק.

מה קרה בהמשך?

בישיבת הבוקר במחלקה זוהה כי מדובר באובדן הכרה חוזר עם סיכון גבוה ולכן הועבר אליהו למחלקה הקרדיולוגית. שם, לראשונה, נבדק גם תוכן המעטפה החומה מהמיון ונמצא א.ק.ג, המדגים קו ישר בזמן אובדן ההכרה והפרכוס. לאור זאת נקבעה אבחנה ברורה של הפרעת הולכה מסוכנת והושתל קוצב לב קבוע.

מה למדנו?

במטופל עם אובדן הכרה ופרכוס הסיבה יכולה להיות ירידה חדה בזרימת הדם למוח מסיבה לבבית, כלומר – Cardiac syncope.

• התמותה מ- Cardiac syncope גבוהה – 30%-20% בשנה וכ- 50% בחמש שנים.
• מכלל המטופלים המגיעים עם אובדן הכרה, השכיחות של Cardiac syncope הינה פחות מ- 1% בגילאים צעירים < 40 וכ- 30% במטופלים מעל גיל 60.
• הסיבה העיקרית ל- Cardiac syncope היא הפרעת קצב או הולכה, סיבות אחרות הן בין השאר היצרות חמורה של המסתם האאורטלי, טמפונדה, תסחיף ריאתי וכו'.
• לאור זאת, במטופלים המגיעים למיון עקב אובדן הכרה קיימת חשיבות עליונה לחשוד ב- Cardiac syncope .
• רצוי לאשפז מטופלים עם חשד גבוה ל- Cardiac syncope במחלקה הקרדיולוגית, תוך ניטור רציף.
• הדרך הטובה ביותר לסווג מטופל כחשוד ל- Cardiac syncope היא "הערכת הקלינאי" לאחר קבלת סיפור המחלה, בדיקה גופנית, בדיקות דם ובדיקת א.ק.ג.הפרטים החשובים ביתר באנמנזה:
  o מחלת לב ידועה או גורמי סיכון למחלת לבo היעדר פרודרום – כגון סחרחורת, תחושת עילפון, "שחור בעיניים" וכו'o תסמינים מחשידים – כאב בחזה, פלפיטציות, קוצר נשימהo אובדן הכרה במאמץ

  o חבלה משמעותית בעת אובדן ההכרה

  o היעדר סיפור המתאים ל- Reflex syncope – כגון כאב, התרגשות וכו'

  o היעדר סיפור המתאים לאורתוסטטיזם – מחלת חום, פרקינסון, תרופות וכו'

  ממצאים ב- א.ק.ג. שאסור לפספס:

  o הפרעות הולכה

  o גלי Q פתולוגיים

  o מקטע QT מאורך
  Pre-exitation syndrome

  o חשד לתסמונת Brugada

  o גלי T הפוכים

  ואחרון אחרון חביב – תמיד לבדוק אם אין הפתעות במעטפה החומה איתה עולה המטופל מהמיון.

  ומה מצבו של אליהו?
  
  חזר לכורסה האמריקאית האהובה ועכשיו פנוי להזמין  תור ל- MRI