הפיזיותרפיה היא אחת מהתחנות העיקריות במסלול השיקומי. אבל גם בתחנה הזאת ההצלחה מתחילה בשיתוף פעולה בין המטופל לצוות המחלקה
ראיון עם אילנית אברון, פיזיותרפיסטית אחראית, מחלקת שיקום כללי
קצת רקע: אחת מתחנות השיקום העיקריות הם הטיפולים בפיזיותרפיה. המאושפזים כוללים פצועי מלחמה עם פציעות ירי, עם מולטי טראומה, תאונות דרכים, מטופלים עם פציעה אורתופדית יחד עם מטופלים עם בעיה נוירולוגית ומטופלים עם הידרדרות רפואית ותפקודית.
כולם מקבלים מדי יום טיפול פרטני של 45 דקות על ידי אחד מהפיזיותרפיסטים בצוות ומשובצים לטיפולים נוספים כגון בבריכה הטיפולית, חדר הכושר השיקומי, תרגול במכשירי הליכה רובוטים מסוגים שונים, קבוצות אימון מחזורי-בהתאם ליכולתם ובהתאם להתקדמותם.
- מה המטרה שלכם עם המטופלים?
"לקדם אותם כמה שיותר לתפקוד מקסימלי תוך כדי שאנחנו שומרים ומשפרים טווחי תנועה, כוח שרירים, מתרגלים שיווי משקל, קואורדינציה ופרופריוספציה (תחושה של תנועה עצמית, כוח ומנח גוף), בשאיפה להגיע לתפקוד הגבוה ביותר אותו מאפשרת הפתולוגיה. אנחנו מתאימים להם את המכשיר שיקדם אותם הכי הרבה בשלב שהם נמצאים ועובדים איתם בטיפול שלהם מדי יום".
- את גם נותנת מוטיבציה, זה חלק מהעניין?
"אני מרגישה שכן, זה הסיפוק שלנו כפיזיותרפיסטים בשיקום. נוצר לנו קשר יום יומי רציף ואינטימי עם המטופלים. אנחנו מלווים אותם מתחילת השיקום כשהם במצב אקוטי ועד החלמה חלקית או מלאה לפי המטרות שנקבעו ועד שהצוות הרב מקצועי המטפל מחליט שהגיע הזמן לעבור לשלב הבא. בינתיים נוצר קשר ולתת מוטיבציה זה גם חלק מהעניין".
- כמה זמן לוקח להשתקם?
"החלמה של רקמה בגוף נמשכת כ- 6 שבועות בשלב התחלתי, לכן אני צוחקת עם המטופלים שיש להם ששה שבועות 'להתבכיין' ואחרי זה אין לגיטימציה וצריך לעבוד יחד עם הכאב במידה שקיים. אבל זה לא ממש מדויק, זה יכול לקחת הרבה יותר זמן".
- פציעה של ירי שונה מפציעה בתאונה?
"כן היא שונה. היא שונה בגלל שהטראומה אחרת וההתמודדות של המטופל אחרת. בנוסף יש בפציעות ירי פגיעה ברקמה הרכה. יש פצע כניסה ופצע יציאה שהוא בדרך כלל יותר גדול וצריך להתייחס למכלול, יש פגיעה מרסיסים. זה לא שבר רגיל".
- מה מיוחד אצלכם?
"מה שמדהים אצלנו במחלקה הוא שעובדים בשיתוף פעולה. אנחנו, כצוות פיזיותרפיה, עובדים בצמוד לצוות הפסיכולוגים, אחיות, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, עובדים סוציאליים ולרופאות.ים ולאחיות.ים. אנחנו מחזקים אחד את השני. יחד אנחנו קובעים ישיבות רצופות בנוגע למטופלים ואנחנו בוחנים כל מקרה כאשר כל אחד מעדכן מה צריך לעשות כדי לקדם את המטופל.
- איך מקדמים מטופל?
"קובעים כל הזמן מטרות תפקודיות. כל הזמן".
- מה קורה כשמגיע היום להשתחרר?
"אנחנו יושבים כל הצוות ומחליטים לאן המטופל ילך. יש כמה תחנות או שהוא יוצא הביתה והוא מקבל טיפול בקהילה, במכון הפיזיותרפיה של קופת החולים. אם קשה לו הוא יכול לקבל טיפול עד הבית מהקופה. יש אצלנו בבית החולים גם אשפוז יום שזה מבחינתנו הנחיתה הכי רכה. מגיעים מהבית כל יום למספר שעות של כמה טיפולים ונשארים במסגרת שלנו עדיין. זאת תחנה חשובה ומדהימה. הם מגיעים לריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת או פסיכולוג ועובד סוציאלי כאשר הם מלווים על ידי רופא של אשפוז היום".
- מה קובע הצלחה של טיפול?
"המטרה היא תמיד לקדם את המטופל עד התפקוד הכי גבוה שאפשר לקדם בהתאם לפתולוגיה הקיימת. אם למשל יש בחורה צעירה ובריאה שהלכה על הרגליים ונפגעה מקליע ירי המטרה שלי שתחזור לרוץ ולקפוץ".
- במה זה תלוי?
"בפגיעה עצמה, בניתוח אם נעשה, באישיות ובמוטיבציה של המטופל וביכולת שלו לשאת כאב. כמו גם ההיענות לטיפול והמטרות המשותפות. אני לא מכירה הרבה אנשים שנכנסו לתהליך שיקומי ולא צלחו אותו. אם לא באופן מלא אז תרומה קיימת באופן וודאי. אנחנו משתדלים לתת את כל הכלים האפשריים כדי להשיג את מטרת השיקום".