בשאלה זו התמקדו במאמרם האחרון ד"ר משה גלעדי, מתמחה בפנימית ד' ומרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם ד"ר יוני חייטין והסטודנטית לדוקטורט אמליה מלוין.
המחקר התמקד בחלבונים ממשפחת ה-Tweety homolog. חלבונים אלה שמורים באבולוציה בקרב חולייתנים ומתבטאים בסוגי תאים רבים. בבני אדם, נמצא שחלבונים אלה מעורבים במחלות כגון ממאירויות ופרכוסים. למרות שמשפחת חלבונים זו התגלתה לפני כעשרים שנה, תפקידם בתא לא ידוע. עם גילויים, חלבונים ממברנליים אלה נחשבו לתעלות יונים ועבודה רבה הושקעה באפיון תפקיד זה.
לאחרונה, מבנה החלבונים פוענח ברזולוציה גבוהה ובאופן מפתיע שלל את תפקודן כתעלות והותיר את תפקידן הפיזיולוגי לוט בערפל.
בעבודה זו, השתמשו החוקרים בשיטות ביוכימיות ומיקרוסקופיות כדי לבחון את הארגון של חלבונים אלה בסביבתם הטבעית בממברנת התא. זאת בניגוד לניסויים המבניים שבוצעו בסביבה מלאכותית לאחר המסת הממברנות התאיות בדטרגנט. בניגוד למבנה הדימרי (שתי תת-יחידות) שפוענח במיקרוסקופיית אלקטרונים, הניסויים שביצע הצוות בראשות דר' גלעדי חשף ארגון טטרמרי (ארבע תת-יחידות) של משפחת חלבונים זו בממברנת התא. בנוסף, הם איתרו אזור ספציפי שמעורב בהרכבת הקומפלקס הטטרמרי. תוצאות המאמר ממחישות את מוגבלותן של שיטות מבניות מתקדמות ועומדות על הצורך לאמת את הממצאים באמצעות טכניקות משלימות ותחת תנאים טבעיים ככל האפשר.
לסיכום, תוצאות המחקר תומכות בכך שהצורה הטטרמרית של חלבונים ממשפחת ה-Tweety homolog היא הצורה הפעילה ביולוגית ולכן, על מחקרים מבניים עתידיים להתמקד בה בכדי לחשוף את תפקידם הפיזיולוגי והפתופיזיולוגי של חלבונים אלה.