על הניתוחים השכיחים בילדים ואלו שהכי גרמו לסיפוק

"לנתח פג במשקל 400 גרם עם חסימת קיבה או ילדה שניזונה דרך הוריד ועכשיו אוכלת רגיל – זה הסיפוק הכי גדול שיש"

ראיון עם פרופ' איגור סוחוטניק, מנהל המחלקה לכירורגיית ילדים, בית החולים דנה–דואק, מנתח ילדים כבר 34 שנים.

מה תחום ההתמקצעות שלך?
"ניתוחי בטן, חזה וצוואר אצל ילדים. ההתמקצעות שלי היא ניתוחי מעי מורכבים, בעיות של מעי קצר בגלל מומים מולדים או נמק וחסימות מעיים אצל ילדים גדולים יותר".
מהם הניתוחים הכי שכיחים אצל ילדים?
"הניתוחים האלקטיביים (מתוכננים) השכיחים ביותר אצל ילדים הוא ניתוחי בקע, אשך טמיר והידרוצלה (הצטברות של נוזלים בשק האשכים). הניתוח הדחוף הכי שכיח הוא, כמו אצל מבוגרים, ניתוח לכריתת התוספתן"
מהם הניתוחים הכי מורכבים אצל ילדים?
"הניתוחים המורכבים אצל ילדים הם במקרים רבים ניתוחים להסרת גידולים. הגיעה אלינו השבוע, למשל, ילדה בת 3 עם גידול בעצם הזנב והעכוז שחדר גם לחלל הבטן שלאחר שנותחה ללא הצלחה בחו"ל. היינו צריכים לפתוח לה שוב את הבטן, לסגור אותה זמנית, להפוך את הילדה על הבטן, לפתוח את אזור הישבן להוציא משם את המשך הגידול ואז לחזור לסגור את הבטן. זה ניתוח לא פשוט של 6 שעות לפחות ושל כמה מנתחים שעובדים יחד. היה לנו גם ילד שהגיע ללא ושט בגלל ניתוחים חוזרים של תיקון אטמות הושט ולא מוצלחים בחו"ל, התקנו לו ושט מחלק של המעי הגס".
מה ההבדל בניתוח של ילד לעומת זה של מבוגר?
"המנגנונים של המחלות אצל ילדים שונים מאלה של המבוגרים ולכן גם הניתוחים שונים, למעט אולי ניתוח התוספתן שהוא די דומה".

איך הגעת לנתח ילדים?
"כסטודנט באוקראינה שמעתי פעם צעקה של ילד שנקטעה לו אצבע והחלטתי על המקום שאני לכירורגית ילדים לא הולך ופניתי לכירורגית מבוגרים. כשעליתי לארץ אמרו לי בבית החולים בעפולה שיש תקן פנוי בילדים. אמרתי אז לד"ר ליאונרדו סיפלוביץ שאין לי מושג מה זה בכלל לנתח ילדים, שאני מבין בכירורגית מבוגרים. והוא אמר לי – 'מצוין, זה בדיוק מה שאני צריך'.
וככה נכנסתי למקצוע לאט לאט, נסעתי למישיגן וסיימתי כירורגית מבוגרים ובמקביל ניתחתי גם ילדים בבית חולים כרמל. אלה שני מקצועות שונים לגמרי".
מה ההבדל בין כירורג מבוגרים לילדים?
"אתה הופך לאדם אחר כשאתה מנתח ילדים. כירורג מבוגרים חייב להפעיל כוח, יש בזה אלימות אפילו. התנועות מאוד גסות כי הכול גדול. אצל ילדים זה משהו אחר – הכול קטן ועדין".
מה הילד הכי קטן שניתחת?
"ככל הנראה פג של 400 גרם עם חסימה של הקיבה".
מה ההבדל בתקשורת מול המטופלים?
"אצל ילדים אתה מדבר הרבה עם ההורים, אתה כל הזמן מולם. אתה צריך לדעת איך לדבר איתם ולתת להם הרגשה שהם בידיים הכי טובות בעולם. רואים את זה בנתוני שביעות הרצון הגבוהים שאנחנו מקבלים".
איך מגיעים אליך?
"מפה לאוזן בדרך כלל".

מה מרגש אותך?
"כשהבן הקטן שלי היה בן חודש, יצא לי במקרה לנתח תינוק באותו גיל. זה היה תינוק שנולד עם גידול בשם ניורובלסטומה, גידול שנובע מבלוטת האדרנל. לקחתי ביופסה וראיתי שכל הכבד שלו מלא בגידול, חזרתי לחדר ואני זוכר שממש ירדו לי דמעות. היום הוא בן 13, ילד גדול, שכל פעם שהוא פוגש אותי הוא קופץ עלי ומחבק אותי ואני נזכר ביום ההוא. כשאתה מוציא גידול ואחר כך רואה את הילד או הילדה, שהחיים שלהם היו בידיים שלי, והם בריאים ושלמים זאת הרגשה נהדרת.
ניתחתי ילדה שכל החיים שלה אכלה דרך הוריד, עשיתי לה הארכה של המעי. מ-40 ס"מ של המעי הדק עשיתי מטר של מעי. היום הילדה אוכלת ושותה רגיל היום ללא צורך בהזנה תוך ורידית, אין משמח מזה".