ראיון עם ד"ר אורלי ברק, מומחית ברפואה פנימית בגריאטריה ובמנהל רפואי, מנהלת ביה"ח השיקומי והמערך הגריאטרי, איכילוב
גיל 65 הוא לא רק ציון דרך בירוקרטי או מועד פרישה מעבודה. על פי הרפואה המודרנית זהו המעבר הרשמי אל מה שמכונה הגיל השלישי – שלב חיים המאופיין בשינויים פיזיולוגיים, מטבוליים וקוגניטיביים מצטברים, גם אצל אנשים שמרגישים בריאים ומתפקדים היטב.
אם צריך עצה אחת בלבד למי שמתקרב ל־65: תתייחסו לגיל הזה כאל תחילת פרויקט בשם "עשור של עצמאות". לא מתוך פחד, אלא מתוך אחריות. בדיקה שנתית, אימון כוח ושיווי משקל, תזונה שמגינה על שריר, סקירת תרופות, וחיים חברתיים פעילים, הם שילוב פשוט יחסית, עם השפעה עצומה על איכות החיים, עכשיו ובעתיד.
מתי באמת מתחיל הגיל השלישי: גיל כרונולוגי או תפקוד?
"מבחינה רפואית, הגיל הכרונולוגי 65 הוא סמן נוח, אבל הוא לא מספר את כל הסיפור. בפועל, הגיל השלישי מתחיל כשמתחילים להופיע שינויים בתפקוד, בכושר הגופני, בעמידות למחלות וביכולת להתאושש מאירועים כמו זיהום, נפילה, ניתוח או לחץ נפשי. יש בני 70 עם תפקוד מצוין, ויש בני 60 שכבר חווים ירידה בכוח, בסיבולת או בזיכרון. לכן ברפואה גריאטרית מסתכלים על תפקוד, עצמאות, וקצב שינוי – ולא רק על התאריך בתעודת הזהות".
האם יש סמנים מוקדמים עוד לפני 65?
"כן. לעיתים הרמזים הראשונים הם לא מחלה מוגדרת אלא שינוי עדין: האטה במהירות ההליכה, קושי לעלות מדרגות או לקום מכיסא ללא תמיכה. ירידה בכוח אחיזה או תחושת "נחלשתי בשנה האחרונה”. עייפות חדשה שלא מוסברת, ירידה בסיבולת, ירידה לא מכוונת במשקל או ירידה בתיאבון לאורך זמן. יותר נפילות או כמעט־נפילות. אלו יכולים להיות סימנים למה שנקרא “שבריריות (Frailty) "או תחילת סרקופניה (אובדן מסת שריר, כח ותפקוד), תהליכים שניתנים להשפעה משמעותית".
אני מרגיש.ה מעולה, גם אני בסיכון?
"עם העלייה בגיל משתנים מנגנוני הרזרבה של הגוף: הכליות והכבד מפנים תרופות לאט יותר, מערכת החיסון מגיבה אחרת, השרירים מאבדים מסה וכוח בקצב גבוה יותר אם לא מתאמנים, ושיווי המשקל נעשה פחות יציב. המשמעות היא שאירוע קטן יחסית (למשל התייבשות קלה, כדור שינה, זיהום ויראלי) שבגיל צעיר נסבל יחסית טוב, עלול לגרום בגיל מבוגר יותר, לנפילה, בלבול, חולשה משמעותית או אשפוז. זה לא כי אתם חולים, אלא כי הגוף פחות סלחני".
אילו שינויים עלולים להתרחש בלי שתמיד נבחין בהם?
"אובדן מסת שריר וכוח היא לעיתים תהליך שקורה בשקט אבל משפיע על יציבות, נפילות, עצמאות וסוכר. גם שינוי בתחושת הצמא מעלה סיכון להתייבשות, סחרחורת, ירידת לחץ דם ועצירות. ייתכן גם שינוי בתגובת הגוף לתרופות, יותר רגישות לטשטוש, בלבול, ירידת לחץ דם.
נושא נוסף וחשוב הוא השינה. עם העלייה בגיל השינה עלולה להיות שטחית יותר ועם יותר יקיצות, תוסיפו לכך נטייה להשתמש בכדורים שמגבירים סיכון לנפילות ויש פה סכנה אמיתית. גם ירידה הדרגתית בשמיעה או בראייה משפיעה על תקשורת, מצב רוח, ואפילו סיכון לדמנציה ונפילו".
איך להתמודד עם ירידה בשיווי משקל ובסיבולת?
יש תהליכי הזדקנות טבעיים, אבל הקצב וההשפעה תלויים מאוד בהתנהגות וברפואה מונעת. הכלל החשוב: השריר הוא איבר שאפשר לבנות בכל גיל. אימון כוח וביצוע תרגילי שיווי משקל יכולים להפחית נפילות, לשפר סיבולת, ולעזור גם לסוכר, לחץ דם ומצב רוח.
ההמלצות הם לבצע אימוני כוח 2-3 פעמים בשבוע (משקולות/גומיות/מכשירים/תרגילי משקל גוף), אימון שיווי משקל (למשל עמידה על רגל אחת ליד משטח יציב, טאי־צ’י, פילאטיס מותאם), פעילות אירובית קבועה (הליכה מהירה, שחייה, אופניים). חשוב להתחיל פעילות גופנית בצורה הדרגתית ובטוחה, במיוחד אם יש כאב, סחרחורת, מחלות לב/ריאות או נפילות בעבר, ושמירה על בטיחות".
מה צריך לדעת בקשר לתזונה בגיל השלישי?
"כיום מבינים בבירור שתזונה היא תרופה, במיוחד סביב שריר, עצם ומוח. טעויות שחוזרות שוב ושוב הם אכילה של מעט מדי חלבון (במיוחד אצל מי שמנסה “לאכול קל”) שמאיץ אובדן שריר, דילוג על ארוחות, “קפה ועוגייה בבוקר”, ואז ארוחה גדולה בערב. פחות שתייה -יכול לגרום ליותר עצירות, בלבול, נפילות. הסתמכות על תוספים במקום אוכל אמיתי, פחות ירקות/סיבים – עלול להוביל לעצירות ושיבוש איזון סוכר ושומנים".
"בפשטות: בכל ארוחה לשאוף למקור חלבון (ביצה/יוגורט/גבינה/דג/עוף/קטניות), לצד ירקות, שומן איכותי (שמן זית/אגוזים), ופחמימה איכותית (קטניות, ירקות ופירות), ובתיאום אישי אם יש מחלת כליה/בעיות אחרות".
מאילו תרופות ותוספים כדאי להיזהר?
"דווקא בגיל הזה, 'טבעי' לא תמיד אומר בטוח. דוגמאות שכדאי להיזהר איתן (במיוחד ללא מעקב): כדורי שינה/הרגעה (כולל חלק מהבנזודיאזפינים ותכשירים דומים) – עלול לגרום לנפילות, בלבול. תרופות עם השפעה אנטיכולינרגית (בחלק מהתרופות לאלרגיה/שלפוחית/שינה) – יובש, עצירות, בלבול. שימוש יתר ב־NSAIDs (כמו איבופרופן ודומיו) – סיכון לכליות, לחץ דם, דימום במערכת העיכול. PPI (כדורי “קיבה”) לאורך שנים בלי צורך ברור. תוספים במינונים גבוהים בלי אינדיקציה (למשל ויטמינים מסוימים, תכשירי “ניקוי רעלים”, תוספים לחיזוק זיכרון) שעלולים להתנגש עם תרופות או לגרום תופעות לוואי".
"הכלל: אם זה נכנס לגוף באופן קבוע, תרופה או תוסף, זה צריך להיות רשום ברשימת תרופות מסודרת, ולהיבדק תקופתית".
מתי להתחיל לדאוג מירידה קוגניטיבית?
"הזדקנות תקינה יכולה לכלול שליפת מילה שמתעכבת (“זה על קצה הלשון”), צורך ביותר זמן ללמוד משהו חדש, שכחה קלה שמשתפרת עם רמזים/התזכרות. כל אלה טבעיים לחלוטין.
סימנים שמדאיגים יותר הם חזרה על אותן שאלות שוב ושוב בלי לזכור שנענו, קושי בניהול כספים, תרופות, או תפקודים יומיומיים שהיו קלים בעבר, אובדן התמצאות במקומות מוכרים, שינוי אישיות בולט, ירידה בשיפוט, או חשדנות חדשה, תלונות זיכרון יחד עם ירידה תפקודית".
מתי שכחה הופכת לסימן אזהרה?
"כשיש אחד משלושה: זה מפריע לתפקוד )כספים, תרופות, נהיגה, מטלות בית(, זה מחמיר במהירות תוך שבועות וחודשים, בני משפחה/חברים שמכירים היטב מבחינים בשינוי.
במצבים כאלה חשוב בירור רפואי, כי לפעמים הסיבה הפיכה (למשל תת־פעילות של בלוטת התריס, מחסור בויטמין b12, דיכאון, הפרעת שינה, תרופות, ירידת שמיעה ועוד)".
נפילות: למה זה סיכון־על גם אצל אנשים פעילים?
"נפילה היא לא רק מכה. היא יכולה להוביל לשבר, לאובדן ביטחון, לצמצום פעילות (“אני מפחד/ת לצאת”), ואז לירידה מהירה בכושר ובשריר, וגם לבדידות. נפילות קורות בגלל שילוב של הפרעות בשיווי משקל, ראייה, שריר, לחץ דם משתנה, תרופות, נוירופתיה, סביבה ביתית לא בטוחה ועוד ועוד".
מה אפשר לעשות כדי למנוע נפילות?
"לדאוג לתאורה טובה, במיוחד בלילה, מנורת לילה במסלול לשירותים, להסיר שטיחים מחליקים/חיזוקם, סידור כבלים. להתקין מאחזי יד במקלחת/שירותים, משטח נגד החלקה, לנעול נעליים סגורות עם סוליה יציבה (לא גרביים/כפכפים), מעקה תקין במדרגות. חשוב לסדר את הבית כך שדברים בשימוש יומי לא יהיו במדפים גבוהים שמצריכים טיפוס".
בדידות ודיכאון: שקטים, אבל מסוכנים
"בדידות אינה רק רגש, היא קשורה לעלייה בסיכון לתחלואה, לירידה תפקודית ואף לקיצור תוחלת חיים. דיכאון בגיל מבוגר לא תמיד נראה כמו “עצב ובכי”. הוא יכול להיראות כך: עייפות, חוסר אנרגיה, ירידה בתיאבון, תלונות גופניות חוזרות, ירידה ביוזמה, הסתגרות, עצבנות, הפרעות שינה, "אין לי חשק לכלום" יותר מאשר "אני עצוב/ה". אם זה נמשך שבועות ומשנה הרגלים, חשוב לפנות לרופא/ה. טיפול יכול להיות שיחה, פעילות חברתית, שינוי תרופתי, פסיכותרפיה ולעיתים תרופות – בהתאמה.
ריבוי תרופות: הסכנות ואיך מטופל יכול להגן על עצמו
ריבוי תרופות (Polypharmacy) מעלה סיכון לתופעות לוואי, אינטראקציות, נפילות, בלבול ואשפוזים. איך מגנים על עצמכם: להחזיק רשימת תרופות ותוספים מעודכנת )כולל OTC וצמחי מרפא(. לשאול בכל תרופה חדשה: למה זה? לכמה זמן? מה המינון המדויק והתזמון הרצוי ללקיחה? מה תופעות הלוואי? האם מתנגש עם משהו? לשים לב ל”דגלים אדומים” כמו סחרחורת חדשה, נפילות, בלבול, חולשה – במיוחד אחרי שינוי תרופתי.
סקירת תרופות – באיזו תדירות ומי יוזם?
"לפחות פעם בשנה, ובוודאי אחרי אשפוז, נפילה, שינוי קוגניטיבי, או הוספת תרופה חדשה. יוזם יכול להיות רופא/ת המשפחה, גריאטר/ית, ולעיתים רוקח/ת קליני/ת במסגרת מרפאה/בית חולים. אבל בהחלט מקובל ורצוי שתבקשו בעצמכם את סקירת התרופות מרופא/ת המשפחה".
למה חשוב רופא אחד שמרכז את התמונה?
כי כשיש כמה מומחים, כל אחד עשוי לראות “איבר” אחד או "מחלה" אחת. מישהו צריך לראות את האדם: התפקוד, המטרות, העדפות, והאיזון בין תועלת לנזק.
למה לדבר על רצונות רפואיים עתידיים דווקא כשמרגישים בריאים?
כי כשבריאים אפשר לחשוב בשקט, לבחור, ולשתף את המשפחה. תכנון מראש מפחית אי־ודאות ומונע החלטות חפוזות בזמן משבר.
החלטות שנעשות מורכבות יותר ללא תכנון: החייאה והנשמה, ניתוחים בגיל מתקדם, הזנה מלאכותית, מגורים עם/בלי עזרה, מי מקבל החלטות אם אין יכולת.
מה כדאי לעשות כדי להיות מוכן לקבלת החלטות עתידיות?
כדאי לתכנן מראש מי יקבל החלטות במקומכם במידה ולא תהיו כשירים לקבל החלטות באופן עצמאי. היום ניתן למנות מיופה כח לעניינים רפואיים, אישיים ורכושיים (יפוי כח מתמשך https://www.gov.il/he/service/edit_and_deposit_continuous_power_of_attorney
וכן לקבוע הנחיות מקדימות ומיופה כח למצב עתידי של חולה נוטה למות (https://www.gov.il/he/service/dying-patient-request)
מה כדאי לעשות בשנת ה 65 – בלי קשר למצב הבריאותי?
- לקבוע בדיקת “יישור קו” אצל רופא/ת המשפחה (או גריאטר/ית לפי צורך)
- לבצע סקירת תרופות ותוספים מסודרת
- להתחיל או לשדרג אימון כוח ושיווי משקל
- לבדוק ראייה ושמיעה
- לעבור על חיסונים
- לאתר "חורים" בבית שקשורים לנפילות ולתקן
- לבחור מסגרת חברתית קבועה (חוג/קבוצה/התנדבות)
- לקיים שיחה משפחתית קצרה: “מה חשוב לי אם יהיה שינוי בריאותי?” ולהכין רשתות בטחון משפחתיות, חברתיות וכלכליות.
מהי הטעות הנפוצה ביותר בכניסה לגיל השלישי?
"להמתין לבעיה גדולה. כלומר: להגיע לבדיקה רק כשכבר יש נפילה, ירידה תפקודית או בלבול – במקום לבצע תחזוקה מונעת כשהכול עדיין יציב"
אילו בדיקות הופכות חיוניות לקראת גיל 65, גם ללא מחלות רקע?
בדיקות ומדדים בסיסיים:
- לחץ דם, משקל/היקף מותניים, הערכת סיכון לבבי
- סוכר , שומנים, ספירת דם, תפקודי כליה ואלקטרוליטים
- לעיתים תפקודי כבד/תירואיד – לפי תסמינים וסיכון
סקר מותאם גיל וסיכון
- סרטן מעי גס (בדיקת דם סמוי / סיגמו/קולונוסקופיה לפי תוכנית סקר)
- ממוגרפיה לנשים בהתאם לגיל ולסיכון אישי
- הערכת סיכון לסרטן הערמונית בגברים – החלטה משותפת לפי סיכון והעדפה
- אוסטאופורוזיס: בדיקת צפיפות עצם לנשים מגיל 65 (ולגברים לרוב מאוחר יותר או מוקדם יותר אם יש גורמי סיכון)
מה שנוטים לשכוח – אבל קריטי
- בדיקת ראייה ושמיעה
- הערכת שיווי משקל וסיכון לנפילות
- סקירה תזונתית ושרירית (מסת שריר, ירידה במשקל, חלבון)
- שיחה על שינה, מצב רוח, בדידות, ותפקוד יומיומי
- סקירת חיסונים (שפעת, קורונה לפי הנחיות, פנאומוקוק, שלבקת חוגרת, טטנוס/שעלת לפי הצורך)